עקבו אחרינו ברשת

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "רובע משרד החוץ" קבוצת אביב ולני גרופ // עטרה בילר

פורסם

ב-

קודם כל השם "רובע משרד החוץ". עברתי לדום מתוח. מיתוג של פרויקט נדל"ן נחרט בו לנצח. לנצח זה יכול להיות שיכון או שכונה או פשוט כפר שמריהו – וזה אומר הכל על דייריו. אז הפעם בחרו שם שאינו קלישאה. לא נוף ולא הים ולא ההר. ולא איכות החיים. במקום לדבר על האווירה – יצרו אותה. משרד החוץ אומר הכל. משרד החוץ הוא מושג שנושא עמו מסתורין, נסיעות דיפלומטיות ועסקיות לקצוות תבל, אשר לגבי חלק מהם יפה השתיקה. 'עובד במשרד החוץ' פירושו – עבר הרבה מבחני יכולת ואופי, וראוי שלא לשאול אותו שאלות ישירות כי על רוב הג'וב שלו הוא לא יוכל לדבר. וכמובן גם היא.

אז זהו שאת כל הנרטיב הזה – אנשים שהם ישראלים בדם, מאובחנים ומסווגים לעילא – אבל מצד שני הם כמובן גם אנשי העולם הגדול – מקפל שם הפרויקט רובע משרד החוץ.

מכאן ואילך הקליפ כבר סלול. אחרי שנים שגיבור הקליפ שירת את ישראל שירות דיפלומטי, ראה עולם, פגש אנשים מכל הסוגים וניסה למצוא אתם שפה משותפת – לא תמיד בהצלחה, ואחרי שבילה יותר מדי במטוסים ופחות מדי בבית, הוא חוזר ארצה. אל הבית. כי הוא מתגעגע.

לפני שאנחנו יודעים על מה הפרסומת אנחנו נחשפים לכמה דקות של משימות מאתגרות בסוואנה באפריקה, על רקע האומות המאוחדות, עם גנרלים ממדינות עולם שלישי וכמובן במחלקת עסקים ייגע אך עדיין נראה במיטבו כי כמובן ששחקן שנראה ממש לא רע נבחר לתפקיד.

אז אם נחזור לנושא – לפני הכל אנחנו מבינים שמדובר במישהו שהיינו רוצים להיות הוא ולחיות את חייו כי הוא מעורר הערצה וברור שהוא משתייך לאליטה.  מפה והלאה, אנחנו נחשפים לכמה שניות של צילומי בניינים מחוץ ומפנים על רקע ירושלים העתיקה, והשאלה האם בא לנו לגור בירושלים הופכת לא רלוונטית כי ברור שכן. כי על רקע הנדודים והשליחות במקומות אקזוטיים ומאד נידחים, יותר של לחוות את הכמיהה לבית ויותר פשוט לשרטט את פרויקט משרד החוץ – כבית. לא בית בנאלי אלא בית שחוזרים אליו.

חבל שלא כולנו תושבים חוזרים ("הביתה") שעשו קריירה בחו"ל, לרבות בשליחות כזו או אחרת. חבל שלא לכולנו יש תקציב לרכוש דירה בפרויקט אבל מי שכן שייך לקבוצה הספציפית הזו של תושבים חוזרים בעלי רקע איכותי ויוקרתי – די ברור שהמיתוג והפרסומת יונחו על סדר יומם וימאנו לרדת ממנו.

קבוצת אביב יחד עם לני גרופ מצליחים לתת אופי וסיבה לרכוש דירה ברובע משרד החוץ. אני צופה שתושבים לא חוזרים, לא מוצלחים ופחות נוצצים יהפכו בזכות הפרסומת הזו ל wannbe ו "דווקא" ירצו לקנות שם נכס ואף לגור בו.

ואחרי הכל האם אין זו מטרת השיווק הנעלה ביותר?

 

 

משרד מיתוג ופרסום: Brave

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "הופכים צרכנים ליצרנים גגות סולריים" רשות החשמל // עטרה בילר

פורסם

ב-

הצעת הערך ברורה.

רשות החשמל קוראת לנו לברר אם אפשר להשתכר מהצבת קולטי שמש על הגג שלנו.

מדובר במהפכת אנרגיה שכל העולם עובר. זה לא חדש. זה קצת מעניין כי מדובר בכסף אבל העולם של בואו תעשו כסף ואנחנו נראה לכם איך הוא עולם חבוט, רמוס וצפוף. 'אוקיינוס אדום'.

 

אז רשות החשמל בחרה בדרך אחרת. האסטרטגיה שננקטה מתמקדת בחיינו, האנשים. יחידי הסגולה שיש להם קורת גג. ואליהם היא פונה.

לפני שהיא מגיעה להצעת הערך ולתועלת הכלכלית, היא מוכיחה לנו, לאנשים, שהיא מכירה אותנו ויודעת דבר או שניים על חיינו.

הסרטון מתחיל בדיוק בזה.

אנחנו רואים תקריב של גג ישן, מרזב מחליד ואנטנה – הסממן הבולט ביותר של גגות ישראליים במשך מספר לא מבוטל של עשורים. אז לכל הצעירים שבינינו – פעם לא היו צלחות קליטת טלוויזיה רב – ערוצית. היו אנטנות ואפשר למלא ספר בסיפורי קליטת טלוויזיה, אנטנה על הגג, אנטנה על המרפסת. הקריין, שיודע שהאנטנה היא נחלת העבר הולך לימים של לפני הטלוויזיה הישראלית ומספר לנו שהאנטנות עבדו כבר אז בקליטת ירדן או לבנון. כי לא היה באמת מה לראות בטלוויזיה וכשקלטנו משהו, לא חשוב באיזו שפה, זה נתן לנו תחושת חיבור למין האנושי, לא חשוב איזה.

רשות החשמל הפכה אותי ברגע לקהל שבוי. רק רצינו להגיד תודה, אומר הקריין, והוא עובר מעצם לעצם שהורגלנו למקם על גגות הבתים המשותפים. ואכן הוא מתחיל באנטנות שקלטו ירדן ולבנון, עובר לחבלי הכביסה. לספות שראו ימים יפים יותר. נכון, למי לא הייתה תקופת הסתלבט על הגג – במקום לזרוק את הספות הישנות יצרנו "זולות" וזה סיפק לנו תחושת מרחב וחופש בעולם של דירות צפופות שאת החדר של הילד יצרנו מלסגור מרפסת. כדי לפרוט עוד יותר על נימי הנוסטלגיה מודה הקריין לשקי הבטון ולמרצפות השבורות שאיזה קבלן הבטיח להוריד למטה. מפתיע אך עם זה מדויק. וגם לאיזה פסל שמסתבר שאולי אלו בובות חלון ראווה מאופסנות על הגג. ולנו די ברור שהן מספרות סיפור על חנות בגדים שנסגרה. עוד גוון למצוקה הכלכלית. ברור לנו שאנחנו אומרים תודה לכל מה שאכלס את הגגות שלנו במשך רוב חיינו – תודה כי צריך להיפרד, וצריך להיפרד כי משהו גדול עומד לקרות לנו.

אז רגע לפני המשהו הגדול, התרגשתי מהתובנה. נכון. כל מי שחי במדינה במשך ה 30 -40-50 שנה האחרונות יודע שהגג שימש אותנו כמחסן, כמרפסת, כבריחה מהצפיפות, כתוספת שטח מחייה, כי מי שאין לו וילה צמודת קרקע זקוק לכל סנטימטר רבוע כדי לחיות קצת יותר טוב.

בשלב הזה ברור לנו שהקליפ פונה לרוב הציבור שחי על הגרוש ושהיה יכול ליהנות מעוד קצת רווחה כלכלית, רואה אותו ואת חייו ואת הכאב שלו.

שם, בנקודה הזו בדיוק, מציע הקליפ שנפנה את הגגות המוזרים שיצרנו ונצטרף למהפכת הגגות הסולאריים.

על כל גג פנוי ניתן להתקין פאנלים סולאריים ולהרוויח מזה כסף.

ואם לא די בכך, מעניק לנו הקריין את סיבת המהלך: הופכים צרכנים ליצרנים.

חזק, פשוט, וכמעט, אם יורשה, נקמני.

נקמת הרוב שחי בעשירונים הבינוניים.

עד כה שרדנו את הצפיפות ואת יוקר המחייה. מי אם לא הגג יספר את סיפורנו?

אז מעתה אפשר להפוך את היוצרות ולעשות כסף בזמן שאנחנו עושים דברים אחרים. ומי יודע, אולי נוכל לעשות פחות וליהנות יותר?

באתר של רשות החשמל אנחנו מוזמנים לבדוק כמה הגג שלנו שווה.

בי זה נגע, אותי זה שכנע.

 

המשך קריאה

טורים ומאמרים

ניתוח קמפיין: "סנו מקסימה ילדים זה כביסה" // עטרה בילר

פורסם

ב-

'תפסיק לסלסל תתחיל לקפל' אומרת אשתו של משה פרץ, אחרי שהוא מספר לנו ש'מילא קיסריה' אבל היום שלש מכונות…
תביאו שלשה תביאו ארבע ילדים – ואגב חרוזים ראויים – מקרוני – מיניסטרוני – שר לנו הכוכב "ילדים זה כביסה, הרים של כביסה".

הפרסומת היא לסנו מקסימה עם אפקט הז'וול להסרת כתמים קשים, ופרץ ממשיך את שיר הברירה הטבעית רק עם 'דבר המפרסם' – סנו מקסימה מקסימה…ואם לא הבנו די – "אין על מקסימה". כי חייבים. אתעלם מההרגל השמרני והלא – סומך – על – קהל – היעד של המותג סנו שתמיד, אבל תמיד, עסוק בסגירים וסיסמאות כדי להבטיח מטבע לשון. ומדוע אתעלם? קודם כל כי זה לא המנדט שלי ושנית, כי אולי זה כן עובד.
לענייננו – אהבתי את הפרסומת כי 'ילדים זה כביסה', שנופל על 'ילדים זה שמחה' המיתולוגי – מצחיק ורלוונטי.
א. ילדים זה באמת הרים של כביסה, והורות זוהי עבדות של קיפולים ושוב קיפולים.
ב. מקופל, אפרופו קיפולים, בתוך המשפט – שכתמים זה שמחה. הווה אומר – כל עוד הילדים אוכלים ומשחקים – כתמים זוהי ערובה לחיים ולבריאות…
ג. נעים לראות את פרץ שאיננו מצטיין בדימוי של גבר חדש – עושה ומקפל כביסה. פשוט נעים.
ד. נחמד ומרענן לקבל את סנו עם הומור עצמי בלתי דידקטי כי בעיני רק ככה, עם טוויסט של סאטירה – אפשר.

כמובן שהשימוש בשיר הברירה הטבעית ציני במיוחד כי השיר המקורי חוגג את המשפחה הגדולה ואת ריבוי הילדים, וניקיון הבית וההתמודדות הטכנית – רחוקות ממנו שנות אור. הראייה של השיר המקורי את המשפחה הגדולה חסרת אמצעי המניעה ותכנון המשפחה – רומנטית ומתרפקת. זה מה שהופך את 'ילדים זה כביסה' לעוד יותר מצחיק ולכן יותר מעניין.
ב'הרים של כביסה' יש מעט מאד רומנטיקה והרבה צחוקים וכפי שאמרנו – נוזל או אבקת כביסה זה הקלישאה העתיקה ביותר בעולם הפרסום, לצד משקאות קלים ומכוניות, ולכן כל זווית חדשה היא מבורכת וצפויה לעשות את זה עבודה.
אה, כן, וסלב, כמובן.

המשך קריאה

מצייצים jobs

תוכן מותגי

קראו גם

כל הזכויות שמורות © 2017-2079 | בשיתוף קבוצת ה-MIZBALA